שימוש בזרע של נפטר, הינו הליך משפטי מורכב, הדורש את התערבות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, בתי המשפט, תעצומות נפש, וכפי שהגדירו הורים שכולים, המצויים בעיצומם של הליכי הפרייה, מהזרע של בנם, עם אישה שנפשם נקשרה בנפשה – "כל זה דורש גם עורכת דין, נחושה, בקיאה, רגישה, כמו המלאך שייצגה אותנו".

בתקופה שבה אחוזי הגירושין בעלייה מתמדת ואף סכסוכים בין בני משפחה שאינם קשורים לגירושין, מוכרעים על ידי שופטים, מספר עורכי הדין בישראל הולך וגדל, חוק גישור חובה בפתח, יש מי שמתעקשת ומוכיחה, עם אני מאמין מעורר השראה, שאפשר גם אחרת, שהתיזה לפיה עורכי דין מסלימים וגוררים למלחמות, צריכה להיעלם מהעולם

בכל פעם שפעילותה של כת נחשפת בקולניות בתקשורת מתעורר ויכוח בין אנשי מקצוע מדיסיפלינות שונות לבין חוקרים מתחום האקדמיה. הראשונים מבקשים להגן על האדם משעבוד נפשו, גופו ורכושו, ואילו האחרונים מתגייסים להגנה על הרב–תרבותיות, על החופש של החברה ועל זכות הבחירה של הפרט. על דבר אחד אין ויכוח: כל הצדדים מבקשים את טובתם של בני האדם.

אחת לתקופה המדינה מזדעזעת כאשר נחשפת עוד כת, שעל פי פרסומים בתקשורת שעבדה את חבריה וגרמה להם נזקים כלכליים, נפשיים וגופניים. רק בחודש שעבר נחשפה כת של תשעה בני אדם שפעלה בירושלים ובטבריה. על פי החשד, שש נשים שהיו נשואות לראש הכת, סבלו מהתעללות שכללה עבירות מין חמורות, הרעבה, כליאה והשפלה. כמו כן, עלה חשד שגם כמה מילדיהן סבלו מהתעללות. הטיפול התקשורתי השיפוטי ופעולתה של הוועדה לבחינת תופעת הכתות בישראל, שהוקמה על ידי משרד הרווחה, עוררה קבוצת אקדמאים מאוניברסיטת בן גוריון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר אילן להתריע על כך שהגישה הפטרונית של המדינה והחברה כלפי קבוצות רוחניות פוגעת בעקרונות הדמוקרטיה והחופש של הפרט.